מקורות מידע של המשל

ויקיפדיה-בגרסה הראשונית של הסיפור, אריה מאיים על עכבר שהעיר אותו. העכבר מבקש את סליחתו ומציין את העובדה כי הוא אינו טרף ראוי ולא יעניק כל כבוד לאריה. האריה משתכנע ומשחרר את העכבר לחופשי. מאוחר יותר, האריה נתפס ברשת ציידים, העכבר שומע את שאגותיו ומגיע לשחרר אותו על ידי כרסום חבליו.

בגרסאות שונות של הסיפור, לאחר שהאריה משחרר את העכבר, הוא מבטיח להחזיר לו טובה, והאריה כל כל משועשע מהעניין ומשחרר את העכבר לחופשי. כשהעכבר שב ומקיים את הבטחתו מתחזק המסר של חשיבות החזרת הטובה וקיום הבטחה.

מוסר ההשכל של הסיפור הוא שרחמים מביאים בצידם שכר. ושאין להסתכל בקנקן אלא במה שיש בתוכו. העכבר, על אף קטנותו, הצליח להציל את חייו של האריה הגדול והחזק, בתמורה לכך שהאריה חס על חייו. הסיפור גם מחזק את זה שלכל אחד יש תועלת, אתה לא יכול להיות קטן מדי מכדי להועיל, ולכל אחד יש את היתרונות שלו.

המשורר הסקוטי רוברט הנריסון (Robert Henryson) כתב גרסה שכלולה בספרי המעשיות שהוציא בשנת 1480 המרחיבה את הטיעון כי העכבר מייצג מספר נושאים העוסקים בדין, ‏פוליטיקה וצדק. השיר מורכב מ-43 בתים בני שבע שורות. 12 הבתים הראשונים מתייחסים לפגישה עם איזופוס בחלום. וששת הבתים בסיומו מתארים את המוסריות בסיפור. המשל המורחב מופיע בבתים 13-36.

המשורר הצרפתי מהמאה ה-16 קלמאן מארו, מספר גרסה נוספת נרחבת של הסיפור שפורסמה לראשונה בספרו "Épitre à son ami Lyon Jamet" (מכתב לחברו ליון) בשנת 1534. זהו חיקוי של אגרות המשורר הלטיני הורטיוס, בהם פנה לחבריו לעתים קרובות, תוך החלת תמות, בדומה למשלי איזופוס, למצבים שהם נתקלים בהם. במקרה הזה, המשורר מארו היה כלוא והוא מתחנן בפני חברו לעזור לו להשתחרר. ז'אן דה לה פונטיין כלל גרסה תמציתית של הסיפור באגדותיו שיצאו בשנת 1668.